חדד שולמית נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.בפניי תביעה כנגד החלטת הנתבע מ-10.9.09 הדוחה תביעתה להכיר בכאבי גב כפ"ע עפ"י תורת הפגיעות הזעירות.

התובעת, ילידת 1954, עובדת במשק בית ונאלצה לבצע פעולות פיזיות קשות, מרובות רוטיניות בתנועות ספציפיות ומאולצות מספר רב של פעמים מדי יום ביומו.

בטרם ייצוגה פנתה בטענה "מיני אירוע" מ- 14.9.08 ונדחתה.

נשלח לתובעת שאלון מקדמי ובטרם קיבל הנתבע תשובתה – דחה התביעה תוך זלזול בתובעת ובהליכים הנוהגים אצלו.

2.התביעה נמחקה ב- 10.8.10 (כב' הנשיאה, השופטת ע. פוגל) וביום 19.5.11 בוטלה המחיקה.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית שלה.

ביום 23.1.13 הגישה תצהירי עדות של מעסיקיה (עו"ד יורם גיל וד"ר אברהם קלמפנר, אצלם עבדה 24 ו-26 שנים בהתאמה וכן תצהיר מעסיק שלישי).

ביום 27.1.13 ביקש ב"כ התובעת למשוך תצהירי המעסיקים, נשמעה עדות התובעת וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

3.ולהכרעה –

א.קשה היה לדלות מהתובעת גירסה עובדתית ברורה ועקבית. התובעת אישרה כי לא חתמה על התביעה למל"ל ואף לא על שאלון שנשלח אליה. שאלות בהקשר זה לא הוצגו אלא ע"מ לעמתה עם תוכנן.

כך גם, חסרה הייתה התשתית העובדתית ואת חלקה לא ניתן היה לקבל גם לא בח.נ. ולמען האמת – אף לא בח.ח.!

אציין עוד כי אין זה ההליך הראשון (או היחיד) בו הוכנו הכתבים ע"י מייצג –אלא שעדיין נדרש התובע לדעת את העובדות שהוא טוען להן. ברי כי בהעדר תשתית עובדתית מהתובע (מעדויותיו-ראיותיו) – אין ביה"ד מכריע עפ"י "טיעונים" שלא בוססו בראיות.

גם העובדה כי התובעת אינה קוראת או מתקשה בקריאה – ראוי היה כי תובא לידיעתנו קודם לח.נ., שלא לומר יותר מכך. כך גם כי קוראת היא כשמדובר בהדפסה (ואינה קוראת כשמדובר בכתב יד לא ברור...). כך, העובדה כי הביאה טופס התביעה למל"ל למעסיק אחד ע"מ שיחתום – אינה מלמדת כלל ועיקר כי יודעת היא וקראה הרישומים שבשמה...

ועוד – והעיקר – העובדה כי התובעת סברה כי תביעתה ממוקדת בפעולת הרמה של רהיטים ונשיאתם – אין בה כדי מענה לחָסר שבתשתית העובדתית – ראשית, בתביעה למל"ל אין כלל התמקדות בפעולות אלה.

כך, גם בהודעתה לחוקר הנתבע (31.3.09) אין התמקדות ברוטינה של הרמת רהיטים ונשיאתם/גרירתם.

והעיקר – בתביעה לביה"ד – אין כלל התמקדות בפעולת הרמת רהיטים ונשיאתם! (והוא הדין בתצהיר התובעת).

כאן המקום להזכיר עוד – השאלה איננה, בכל הכבוד, במה מתמקד המבוטח, אלא נדרשת תשתית עובדתית לפעולה חוזרת ונשנית, עפ"נ ציר הזמן, באופן שכל פעולה ופעולה הזיקה (באופן מזערי) ורצף הפעולות והצטברות הנזק – הביאו לפגיעה.

ובהקשר זה (ובהיבט אחר) – נכון נהגה התובעת עת ציינה בתביעה לביה"ד כי תביעה בגין ארוע מ- 14.9.08 נדחתה על ידי המל"ל, מה שהתובעת כינתה "מיני אירוע".

ועוד בהקשר זה – נכונה טענת הנתבע בסיכומיו לחובת המבוטח לפרט את סדר פעולותיו, את המגוון כולו.